"העולם שאחרי: הכחדה": מדע בדיוני שוטף עיניים

העולם שאחרי: הכחדה" מעורר מחשבה על מהות האנושיות, תוך שהוא מספק ריגוש אימתני, הרבה מדע בדיוני וללא ספק משחק נשי משובח / שי שגב

הספר עם השם הזהה בלועזית, "העולם שאחרי: הכחדה", שכתב ג'ף ונדרמיר – הראשון בטרילוגיית 'Southern Reach' – הוא גם סרטו השני למסך הגדול של הבמאי אלכס גרלנד. גרלנד יצר לעצמו שם בהוליווד, כשעבד על מספר תסריטי מדע-בדיוני איכותיים, וביניהם "28 ימים אחרי", "שמש" ו-"השופט דרד". סרט הבכורה שלו היה סרט המדע בדיוני / המותחן העצמאי והמצוין: "אקס מאכינה", אשר זיכה את גרלנד בפרס האוסקר עבור תסריט מקורי. כעת, התסריטאי-במאי חוזר עם רעיון נוסף למדע בדיוני מתוחכם, ומשלב ויזואליות עוצרת נשימה אל תוך קורטוב של אימה, אולם החלק המרגש הוא הליהוק של צוות השחקניות המשובחות.


"העולם שאחרי: הכחדה": מסע ויזואלי להגדרת האנושות והנשיות

למרות שזהו המיזם הראשון של גרלנד לאחר "אקס מאכינה", הסרט "העולם שאחרי: הכחדה" עבר דרך חתחתים בדרך לאקרנים. לאחר הסכם הפצה בין מפיץ הסרט -  פרמאונט, ובין חברת התוכן – נטפליקס, "העולם שאחרי: הכחדה" מופץ ברוב מדינות העולם בסטרימינג, בעוד שהוא עדיין מופיע בבתי הקולנוע בארצות הברית, בקנדה ובסין. על פי הדיווחים, העסקה נכנסה לתוקף לאחר שמנכ"ל אולפני סקיי-דאנס ומפיק "העולם שאחרי: הכחדה", דיוויד אליסון, הביעו חששות שהסרט 'אינטלקטואלי מדי', 'מסובך מדי' וכי דמותה של נטלי פורטמן אינה חביבה מספיק. יחד עם זאת, המפיק בפועל – דיוויד רובין, הגן על היצירה החזותית של גרלנד, תוך שקיבל את הזכויות למילה האחרונה בכל הקשור לפיינל-קאט (הצורה הסופית שבה נערך הסרט). הסכם זה לא מפריע, כיוון ש-"העולם שאחרי: הכחדה" נותר כסרט מדע בדיוני המציע חוויה אינטלקטואלית, וזו בדיוק טביעת האצבע של גרלנד בעולם הקולנוע: סרט מרגש ומפחיד קלות, המותיר את הצופים במחשבות רבות לאחר כותרות הסיום.

התסריט של גרלנד ל-"העולם שאחרי: הכחדה" מבוסס על האופי החלומי והסוראליסטי של הנובלה של ונדרמיר, ומתאר את אותו סיפור, אך לא באופן לינארי, ועל כן קופץ בין מספר נקודות זמן במטרה לשמור על קהות חושים מבולבלת, בדיוק כמו הדמויות בסרט. עבודתו של גרלנד מאחורי המצלמה מאפשרת לסרטו היפה והברוטלי להתעורר לחיים, גם בעזרתו של צלם הקולנוע המוכשר, רוב הארדי. קיימת דיכוטומיה בין האימה ובין היופי שב'נצנוץ' שבסרט, והבימוי של גרלנד מסייע לסרט לנוע בקלות בין הסצינות. למעט אלמנטים מסויימים של אפקטים שלא עובדו עד הסוף במערכה השלישית, העיצוב החזותי של "העולם שאחרי: הכחדה" מוגדר כנוף מתעתע המעוגן באפקטים עוצרי נשימה, ומסייע לצופים לשקוע אל תוך עולם דמיוני זה.

מי שמוביל את הצופים ביער ויזואלי זה הן פורטמן, ג'ניפר ג'ייסון לי, טסה תומפסון, ג'ינה רודריגז ו-טובה נובוטני – חמש הכוכבות הנשיות שעליהן מתנוססת התפיסה הרגשית של "העולם שאחרי: הכחדה". פורטמן, כמובן, היא הכוכבת הראשית של הסרט ומספקת משחק מורכב כמדענית המוקסמת מה'נצנוץ' וכאשה המקריבה עצמה למען בעלה (אוסקר אייזק). דמותה אינה מושלמת, כפי שהיא מוצגת בסרט, אולם לומדים במהלך המסע לא מעט אודותיה. לי מגלמת היטב דמותה של פסיכולוגית מדוכאת, אולם עומק הדמות מוסבר על ידי דמויות נוספות ולאו דווקא באמצעות הופעתה של השחקנית. תומפסון, רודריגז ונובוטני מספקות גם הן דמויות חזקות – וכל אחת מקבלת כמה רגעי זוהר. אולם כמו לי, דמויותיהן אינן מקבלות מספיק זמן תסריט, ברם כל אחת מרשימה בתורה.

"העולם שאחרי: הכחדה" הוא סרט ז'אנר מעורר מחשבה על מהות האנושיות, תוך שהוא מספק ריגוש אימתני והרבה מדע בדיוני. גרלנד מביא את 'הנצנוץ' ואת הנובלה של ונדרמיר לחיים עם חזות מלחיצת קרביים, גם כאשר הסרט נכנס אל תוך מושגים פילוסופיים מורכבים יותר ממה שהם – ומסביר רק מעט ממה שקורה בסרט וכיצד ישפיע על האנושות – ונותן לצופים לחשוב על המשמעויות, אם כי חלקן גם צפויות עבור צופים וותיקים. לאורך כל הסרט, גרלנד משלב את ההרפתקה עם שאלות אינטלקטואליות שבשורש הסיפור, באופן המדחיק את גבולות סוגת המדע בדיוני. בזכות משחק נשי איכותי במיוחד – "העולם שאחרי: הכחדה" הוא סרט מדע בדיוני נכון וחכם לעידן המודרני, ולמי שניתנת ההזדמנות, עדיף לצפות בו על המסך הגדול.

העולם שאחרי: הכחדה

___
העולם שאחרי: הכחדה | Annihilation
בימוי: אלכס גרלנד
תסריט: אלכס גרלנד
שחקנים: נטלי פורטמן, ג'ניפר ג'ייסון לי, ג'ינה רודריגז
מקור: ארצות הברית
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 12.03.18
הפצה בישראל: נטפליקס
זמן: 120 דקות