"הג'וב הצרפתי": מותחן קלוש על בריטי המגלם אמריקני בפריז

סרט קצבי עם תסריט באורך של עמוד בודד, המותיר את הצופים בתחושת בזבוז זמן / שי שגב

אין שום דבר יוצא דופן בכך ששחקנים בריטיים מגלמים אמריקניים, כיום זה מקובל וכמעט כל המפורסמים כבר עשו זאת.


"הג'וב הצרפתי": הבריטים מגלמים אמריקנים כדי לטפל בצרפתים

אבל זה קצת מוזר כאשר כל אחת ואחד מהדמויות האמריקניות בסרט מגולמות על ידי שחקנים בריטיים, ועוד יותר מזה, אין בכלל צורך שהן תהיינה אמריקניות, כיוון שהדמויות יכלו להיות בריטיות באותה מידה. למעשה, בסרט "הג'וב הצרפתי", העובדה שכל אחד מן האמריקניים בסרט (להוציא אחד) עובדים עבור הסי.איי.איי. רק מוסיף למסתורין, בהתחשב בכך שהעלילה כולה מתרחשת בפריז. אולם לעלילה אין שום קשר לארצות הברית והסיפור יכול היה להתרחש מול כל סוכנות ריגול בעולם. בקיצור, פשוט מגוחך.

ובכל זאת, כדי להיות הוגנים – השחקנים 'האמריקנים', כביכול, עושים עבודת משחק מצוינת.

ריצ'רד מאדן ("משחקי הכס") מגלם את מייקל מייסון, כייס אמריקני מוצלח במיוחד הגונב שקית מחברתו הנאיבית של מחבל, זואי (שרלוט לה בון, "מסע של מאה צעדים"), ואינו מודע לכך שהשקית מכילה חומר נפץ. כאשר הפצצה הורגת כמה אזרחים צרפתים, מייסון מכונה מחבל, וללא כל סיבה מיוחדת – סוכני ארגון הביון האמריקני מחליטים שהם רוצים ללכוד את הכייס לפני הצרפתים. מי שנשלח להביא אותו הוא הסוכן הצרוד, שון בריאר (אידריס אלבה, "לות'ר"), שגישתו ל-'לעזאזל עם החוקים' כל כך קיצונית ובלתי מוסברת בסרט, שהיא כבר גובלת בפרודיה. כאשר בריאר מבין שמייסון חף מפשע, השניים הופכים לצוות במטרה לעלות על עקבותיהם של המחבלים האמיתיים ולעוצרם לפני שיבצעו את מטרתם הסופית: הצתת פריז באמצעות מהומות גזעניות, וכל זאת כדי לחפות על שוד נועז. נשמע מוזר עד מופרך? הסרט הרבה יותר.

כנראה שהסרט צולם בתקציב של קילו עגבניות בשוק הכרמל, והבמאי ג'יימס ווטקינס (גם בריטי), מצליח לשמור על הקצב הנמרץ וקטעי הפעולה באופן מעניין, מספיק כדי לחפות על מרבית העלילה המרופטת.

המרדף על גגות פריז מזכיר כמה סצנות שכבר ראינו בסרטי בורן או ג'יימס בונד, ואף קטע תגרת האגרופים במיני-וואן מקורי ויוצא דופן. לכל אורך הסרט שוררת תחושה כאילו בוים על ידי לוק בסון, וזה לא בהכרח טוב: דמויות המשנה הן רק קריקטורות, האלימות היפר-מסוגננת ואינה אמינה, ומעט הדיאלוגים בסרט נוטים לקלישאות נדושות. הטקסט ב-"הג'וב הצרפתי" כולל כנראה את השורה המעודכנת, אך המטופשת ביותר בתולדות הקולנוע, כשאחד הנבלים אומר (ללא שמץ של אירוניה): 'ההאשטאג יביא למהפכה. תשחרר את ההאשטאג הסופי'.

לאחרונה הרשת געשה כאשר דובר על הפוטנציאל של אלבה להיות ג'יימס בונד הבא, וסרט זה בהחלט לא פוגע ביכולותיו של שחקן זה לזכות בתואר הנכסף. אלבה הוא ענק (למעלה ממטר תשעים), מפלצת בלתי ניתנת לעצירה של כריזמה ונוכחותו הגופנית כופה עצמה בכל סצינה. ובכל זאת, אלבה הוא בזבוז של כישרון משחק על סרט ששואב כל כך מעט משחקניו ונותן כל כך מעט בתמורה.

הג'וב הצרפתי

___
הג'וב הצרפתי | Bastille Day
בימוי: ג'יימס ווטקינס
תסריט: אנדרו בולדווין, ג'יימס ווטקינס
שחקנים: אידריס אלבה, רי'צרד מאדן, שארלוט לה בון
מקור: בריטניה, צרפת, ארה"ב
שפה: אנגלית, צרפתית
באקרנים בישראל: 14.07.16
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 92 דקות