"חיי עם ליברצ'ה": מייקל דאגלס מאוהב, הפעם בגבר

תשכחו מכל מה שידעתם על מייקל דאגלס, כולל "אינסטינקט בסיסי", "חיזור גורלי" וקתרינה זטה ג'ונס: ב"חיי עם ליברצ'ה" – סיפור חייו המשעשע והעצוב של הפסנתרן האגדי ליברצ'ה, דאגלס הוא הומו עשיר ומזדקן, שמנהל רומן סוער עם בן זוגו (מאט דיימון) ואפילו מפליא בנגינה על פסנתר / שי שגב

פעמים רבות, סרטים שנוצרו עבור הטלוויזיה פשוט לא מספיק טובים כסרט עלילתי, ועל כן לא מופצים כסרט קולנוע לכל דבר. עם זאת, "חיי עם ליברצ'ה" אינו המקרה, והביוגרפיה משובצת היהלומים של הפסנתרן האגדי ליברצ'ה, שביים סטיבן סודרברג ("ארין ברוקוביץ'", "סקס, שקרים ו-וידאוטייפ"), נפלה הישר לתוך המסך הקטן בארצות הברית, בטענה שהסרט 'יותר מדי גיי'.

"חיי עם ליברצ'ה" - בדרן נוצץ ואדם בודד

מחוץ לארצות הברית, כולל ישראל, הסרט מוקרן בבתי הקולנוע ואף היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון. בשל היותו סרט טלוויזיה (בארצות הברית) הוא לא יוכל להתמודד על האוסקר, אבל כחצי נחמה – הסרט זכה בפרס האמי עבור הסרט הטוב ביותר שנוצר לטלוויזיה (כמו גם בפרס השחקן הטוב ביותר).

"חיי עם ליברצ'ה" הוא סרט דרמה כיפי ומשעשע, המרופד בקצה חשוך ועגום למדי, ובין היצירות הטובות ביותר שיצר הבמאי. העלילה מתרחשת בשנות ה-70-80 ועוסקת במאמן הכלבים, סקוט תורסון (מאט דיימון, "סיפורו של וויל האנטינג") הנפגש עם הפסנתרן האגדי והמזדקן, ליברצ'ה (מייקל דאגלס, "וול סטריט"). הזוג פוצח ברומן סודי, ובמהלך חיים ארוכים כזוג נשוי, שניהם מאוד מרוצים ממערכת היחסים. לאחר מספר שנים, הזוגיות מתחילה להתמוסס.

הסרט שם את כל הקלפים על הביצועים של השחקנים המובילים, ודאגלס בהחלט עומד במשימה. כדמות הוליוודית בכירה, כשכל הקריירה שלו נבנתה על כך שהוא הטרוסקסואל הידוע בציבור (נשוי לקתרין זטה ג'ונס וגילם תפקידים מיניים נועזים ב"אינסטינקט בסיסי", "חיזור גורלי" ועוד), הוא לא השם הראשון שקופץ לראש כשבאים ללהק את סמל הקהילה ההומוסקסואלית של אותה תקופה.

אבל דאגלס מחליק לתפקיד, הן בצד העסקי כבדרן ראוותני (מדהים לראות אותו מנגן בפסנתר בהנאה רבה), וכאדם טראגי ובודד הסגור בארון. גם בן זוגו, דיימון, לא פחות מרשים וראוי להערכה, במיוחד שהוא מגלם את התפקיד הפחות ראוותני, כיוון שהוא מאופל מהנצנוצים וה'בלינג בלינג' של ליברצ'ה.

המיניות בין השניים היא חלק גדול במערכת היחסים, יש אינטימיות בסצנות הסקס והצופים מרגישים כמציצנים. כשהשניים אינם בעירום, ליברצ'ה ובן זוגו לובשים את מיטב המחלפות המצועצעות אי פעם, פאייטים, תכשיטי זהב צעקניים, נוהגים במכוניות אלגנטיות ועוד. סודרברג גם מקשט את התפאורה בעושר ויזואלי מאוד מרשים, כמו גם בהרבה סמלים פאליים בכל פינה.

הזוגיות בין השניים היא ממערכות היחסים הטובות ביותר שאי פעם נראו על המסך. הצופה שוכח שהוא צופה בדאגלס ובדיימון, ואף מתעלם מהעובדה שהוא מביט בשני בחורים מתנשקים. אבל בעוד סיפור האהבה ביניהם סובל מעליות וממורדות, הסרט מתפתח באיטיות, תוך שפע של הומור ערמומי, בעיקר בזכות הופעתו של מנתח פלסטי בגילומו של רוב לאו ("הבית הלבן").

"חיי עם ליברצ'ה" הוא סרט מבדר, עשוי היטב ויפה ויזואלית. הבמאי טוען שזו שירת הברבור שלו. יתכן? אבל נכון לעכשיו, אפשר רק לקוות שימשיך וייצור עוד סרטים כאלו.

חיי עם ליברצ'ה

___
חיי עם ליברצ'ה | Behind the Candelabra
בימוי: סטיבן סודרברג
תסריט: ריצ'ארד לגראבניז
שחקנים: מאט דיימון, מייקל דאגלס,סקוט באקולה
מקור: ארה"ב
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 24.10.13
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 118 דקות