"בלייד ראנר 2049": שאיפות גדולות, הגשמות חלקיות

יש לתת ל-"בלייד ראנר 2049" קרדיט על כך שאינו מסתפק רק בנוסטלגיה לשם הכרה, אלא מדמיין מחדש את חזונו של הסופר פיליפ קיי דיק בעת המאה ה-21 עבור קהל של המאה ה-21 / שי שגב 

הסרט "בלייד ראנר 2049" יכול להתגאות במנעד עצום של אפקטים ורעיונות מקוריים, שזה די מתסכל שהם לא נערמו בחוכמה לסרט המספק במלואו את ההבטחה. עם זאת, למרות ראיין גוסלינג, חזות מרשימה מאין כמותה ו-האריסון פורד בתפקיד זהה לדמותו במדע הבדיוני "בלייד ראנר" הקלאסי מ-1982, יש גם מעט תקלות במיזם שאפתני ביותר זה.


"בלייד ראנר 2049": העתיד עוד לא כאן

הבמאי דני וילנב ("המפגש", "סיקאריו", "אסירים") נבחר בשל השראתו האידיאלית ליצירת עיבוד מודרני למותחן עתידני זה. בדיוק כמו שרשת הטלוויזיה HBO הביאה לעיבוד מחדש של הסדרה "ווסטוורלד" שיקולים חדשים מהסרט המקורי של מייקל קרייטון (1973), גם "בלייד ראנר 2049" מציג רעיונות וחששות לגבי רובוטים בוגדניים ואינטליגנציה מלאכותית, שמתאימים מאוד למקום שבו העולם נמצא כעת.

עם זאת, "בלייד ראנר 2049" משלב קצת יותר מדי קישורים חכמים לסרט הקולנוע המקורי, תוך ניסיון מקביל להרחיב את היקום הבדיוני. גם הקצב קצת מנותק, כששני השלישים הראשונים של הסרט – אשר נמשך 2 שעות ו-44 דקות – מרגיש נינוח יתר על המידה, כאילו ההווה מתמכר לדיסטופיה העתידנית, לפני שהשליש האחרון רץ לעבר השיא המבולגן מעט.

מנקודת מבט זו, אפשר להעריץ את "בלייד ראנר 2049" על מה שהוא משתדל להיות – ולהמליץ לראות אותו ברמה זו – בלי להשוותו לסרט הקודם ולהרגיש מרוצה לחלוטין.

היוצרים ביקשו באופן ברור ממבקרי הקולנוע להימנע מיצירת ספוילרים ככל האפשר, אבל קווי המתאר הבסיסיים כבר מופיעים בטריילרים ובפוסטרים התלויים בכל מקום. העלילה מתרחשת יותר מ-30 שנה מאז אירועי המקור, כשבלייד ראנר חדש, קיי (גוסלינג), נמשך לתוך מקרה שקושר אותו בחזרה למה שקרה עם דקרד (פורד), בטרם נעלם.

קונגלומרט חדש צץ ומחליף את תאגיד טיירל כיצרן הרפליקנטים, היצורים דמויי האנדרואיד בצלמו של האדם, וזאת כדי לקדם התפשטות מעבר לעולם המזוהם והמדוכא, כפי שמכירים אותו.

מבחינת עיצוב ותחושה ויזואלית, הסרט מסנוור. השמים החנוקים והשיחים המאובקים הם כמעט מוחשיים, תואמים ועולים על הרחובות שטופי החומצה של רידלי סקוט מהסרט המקורי.

כמו "ווסטוורלד" החדש, "בלייד ראנר 2049" (התסריט נכתב על ידי המפטון פנצ'ר ו-מיכאל גרין) משתמש ברקע הצפוף כדי לחקור שאלות עמוקות אודות האנושות וזהות, ואף משליך מעט קורטוב של אגדת דיסני למען הסדר הטוב. הבעיה היא שבעוד אינטליגנציה מלאכותית מציעה פריזמה פרובוקטיבית, שבאמצעותה ניתן לעצב נושאים כאלה, היא יכולה להיות גם מרחיקה רגשית.

החששות האינטלקטואליים של הסרט בהחלט עומדים בנפרד משוברי קופות מנופחים, ואפילו הופעתו המאוחרת של פורד לסיפור קצת מערערת על השאלות שהקולנוע מעלה. המבנה גם מטשטש את ההשפעה של ליהוק חזק הכולל את רובין רייט, דייב בטיסטה, לני ג'יימס ו-ג'ארד לטו, ובייחוד אנה דה ארמאס, שבולטת כדמות מפתח בחייו של קיי.

יש לתת ל-"בלייד ראנר 2049" קרדיט על כך שאינו מסתפק רק בנוסטלגיה לשם הכרה, אלא מדמיין מחדש את חזונו של הסופר פיליפ קיי דיק בעת המאה ה-21 עבור קהל של המאה ה-21. אולם צעירים כמבוגרים עדיין תוהים, מתי יתחילו למכור מכוניות מעופפות לכל אזרח (במקרה זה אנדרואיד).

בלייד ראנר 2049

___
בלייד ראנר 2049 | Blade Runner 2049
בימוי: דני וילנב
תסריט: המפטון פנצ'ר, מיכאל גרין
שחקנים: ראיין גוסלינג, האריסון פורד, רובין רייט
מקור: ארצות הברית
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 06.10.17
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 164 דקות