"יקירי": סרט שלא תוכלו לשכוח

סרטו של פטר צ'אן עוסק בתופעה המצמררת של חטיפת אלפי ילדים בסין מדי שנה – ובוחן את כל הקשור בהונאה ובדעות קדומות בחברה השמרנית. משחק מדהים והרסני של ז'או ווי / שי שגב

כ-400 שמות הצטברו מאז קום המדינה ברשימות של חוליית הנעדרים במטה הארצי של המשטרה, ולא אותרו עד היום. חלק מכובד מרשימה זו הם ילדים מתחת לגיל 18. בבריטניה נרשמות כ-500 חטיפות ילדים בכל שנה. בארצות הברית המספר עומד על 10,000 בשנה. בסין, לעומת זאת, הנתון המצמרר עומד על כ-70,000 ילדים בשנה, כאשר רק מעט מאוד מהם נמצאים אי פעם. בארצות המערביות – האיום הגדול ביותר לילדים מגיע מאחד מן ההורים שלא אושר לו/לה משמורת בעקבות גירושין. עם זאת, בסין, האיום מגיע מכנופיות סחר מאורגנות.

"יקירי" - מבוסס על סיפור אמיתי

בסרט "יקירי" של הבמאי פטר צ'אן ("חלומות אמריקאיים") אנו מכירים את פנגפנג, פעוט, כבן שלוש, מלא אנרגיה, המתרגש מכל דבר בעולם. הוריו, טיאן (הואנג בו) ולו (האו ליי) הם גרושים, כאשר לו נישאה בשנית – אבל יש ביניהם הסכם חלוקה ידידותי באשר לילדם, ושניהם מאוד חשובים בחייו של הילד. טיאן מפעיל דוכן בשוק הומה מלא אנשים הבאים והולכים, וחיי בני המשפחה כרוכים זה בזה, כמו סבך הכבלים השזור מעל לשוק. פנגפנג מבקר את אביו באופן תכוף בדוכן, עד שיום אחד, כאשר מאבק פורץ בקרבת מקום, פנגפנג נעלם – ולא חוזר.

חלק התחלתי זה של הסרט פועל באופן נוסחתי למדי, אבל לא שולל ממנו את ההשפעה הרגשית החזקה שיש לו על הצופים. מבול של תמונות עירוניות קובע את אופייה של העיר (שנזן) ואת הטבע הכאוטי של החיפוש אחר פנגפנג. הצופה זוכה למבט חטוף מן המעיל הצהוב בהיר של הילד, צהוב שמופיע בהתמדה בכל הסצנות שיבואו לאחר מכן, בכדי להגדיל את המשקל הסמלי שבדבר. טיאן מצטרף לקבוצת תמיכה של הורים שילדם נעלם/נחטף. הוא נאבק באינספור מתקשרים טלפוניים המנסים להונות אותו, בטענה שיש להם מידע על הילד. בסיוע הגובר של אשתו לשעבר, שתחילה נכנסת לשוק ולדיכאון, הם עושים כמיטב יכולתם לחפש את הילד בכל רחבי המדינה העצומה.

רק כאשר נראה שהסיפור הגיע לקץ הטבעי שלו, הוא משנה כיוון ומספק משהו פחות חזק – אך לא פחות מיוצא דופן. בעקבות שרשרת מורכבת של אירועים הקשורים להיעלמותו של פנגפנג, ובזכות המשחק המדהים וההרסני של השחקנית ז'או ווי, הסרט בוחן את כל הקשור בהונאה ובדעות קדומות בחברה הסינית, שהופכות את המושג חטיפה לענף מקצועי מדכא ומעורר דאגה.

הסטיגמה המוכרת ופער החיים בין הצד העירוני לכפרי בסין, אמונות סקסיסטיות המופנמות אצל נשים בחברה הענייה, ההשפעה של מדיניות ילד אחד והדחייה של תינוקות ממין נקבה – כולם באים לידי ביטוי בסרט "יקירי", ומסתבר שתוצאות אלו נעשות עוד יותר קיצוניות בשל המודרניזציה של המדינה. עלייתו של המעמד הבינוני עושה את החיים עוד הרבה יותר קשים לעניים, בדרכים שלא ניתן למצוא להן מקבילה בעולם המערבי, ויש כאן מעט מאוד נקודות נוחות.

כסרט המבוסס על אירועים אמיתיים, "יקירי" הוא אחד מאותם סרטים, שבשל נושאם הקשה עשוי לדחות צופים פוטנציאליים, אך אלו שיצפו בו – בוודאי יתקשו לשכוח אותו אי פעם.

יקירי

___
יקירי | Dearest | Qin ai de
בימוי: פטר צ'אן
תסריט: ז'אנג ג'י
שחקנים: הואנג בו, האו ליי, ז'או ויי
מקור: סין, הונג קונג
שפה: סינית, מנדרינית
באקרנים בישראל: 12.03.15
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 130 דקות