"ג'ייסון בורן": מאט דיימון מרגל, מתנקש ואגרופן בחסד

"ג'ייסון בורן" חוזר בפעם הרביעית למסך בסרט אקשן חסר מעצורים • עם זאת, העלילה מוכרת וחוזרת, ונראה שמתנקש הסיי.איי.איי. לשעבר צריך למצוא כמה אויבים חדשים / שי שגב

תשע שנים חלפו מאז מאט דיימון קישט את מסכי הקולנוע כמתנקש הסי.איי.איי. לשעבר הסובל ממחלת השכחה, ג'ייסון בורן, בסרט "זהות אבודה"; כולל ניסיון כושל מאוד להעביר את הלפיד לשחקן ג'רמי רנר בסרט "זהות גנובה".


"ג'ייסון בורן": מאט דיימון חוזר במכת מחץ

למרבה המזל, לאחר שבסצנת הפתיחה הוא מפיל לרצפה במכת מחץ מתאגרף סרבי, בורן של דיימון מוכיח שהוא עדיין השורד המושלם ואגרופן בחסד. הוא כבר לא סובל ממחלת השכחה, הוא חי מחוץ לרשת ומתגורר כיום איפשהו על הגבול האלבני-יווני. ב"ג'ייסון בורן" למדים כי עיסוקו כמתאגרף הוא למטרות פרנסה, אבל לפחות הוא מעבר להישג ידם של רבי המרגלים המנסים לצוד אותו. כצפוי, הכל משתנה כאשר ידידתו, שפרשה מהסי.איי.איי. והחלה לעבוד בחשיפת שחיתויות, ניקי פרסונס (ג'וליה סטיילס, "10 דברים שאני שונאת אצלך"), מביאה לו מידע חדש על טרדסטון, התכנית האפלה שהפכה אותו למתנקש.

יש שחושבים, כי כל הסוגיות הסבוכות בקורותיו של בורן יושרו כבר בסרט האחרון. אבל רחוק מזה. הוא עדיין חווה פלאשבקים, והפעם על המפגש האחרון עם אביו, שמסתבר שגם הוא הסתבך בעבר עם הסי.איי.איי., ותזכורת מקוטעת ומגורענת זו משלחת אותו שוב לחשוף את הטעויות של סוכנות הביון האמריקנית.

בדיוק כמו שתיאור זה מרמז, הבמאי פול גרינגראס ("קפטן פיליפס") אינו פורץ את תקרת הזכוכית של עצמו בסרט הרביעי (או החמישי) בסדרת בורן, והשלישי של גרינגראס. התסריט שלו, שנכתב במשותף עם העורך – כריסטופר ראוס, מתייחס לבעיות האקטואליות הקשורות בחוסר הפרטיות בעולם הדיגיטאלי, ודמות מפתח בעלילה היא טייקון המדיה החברתית, אהרון קאלור (ריז אחמד, "חיית הלילה"), שנראה כמיודד יתר על המידה עם הסי.איי.איי. – אולם בשאר העלילה, הסרט חוזר ברובו על עלילות משנה שהופיעו בסרטים קודמים.

שוב, בורן נלחם כנגד סוכנות מגושמת, ובה השחקן טומי לי ג'ונס ("הנמלט") מגלם את ראש הסי.איי.איי. כאדם בגיל העמידה הנושא באג'נדה מפוקפקת, בדיוק כמו קודמיו בתפקיד: כריס קופר ("זהות כפולה"), בריאן קוקס ("זהות במלכודת") ו-דייוויד סטראתיירן ("זהות אבודה"). כמו תמיד, יש אישה יפהפייה שרוצה להוכיח שהיא שוות ערך לעמיתיה הזכרים לתפקיד – ועל כן הכוכבת העולה בסי.איי.איי. מגולמת על ידי אלישיה ויקנדר ("הנערה הדנית"), הממלאת את הנעליים שפינתה ג'ואן אלן. וגם, שוב, בורן מוצא את עצמו נרדף על ידי מתנקש מתחרה – דמות אכזרית במיוחד בגילומו של ונסן קאסל ("ברבור שחור"), המכונה תחת השם 'הנכס'.

למרות שהכל מוכר, אי אפשר לכנות את "ג'ייסון בורן" כסרט מרדים (להוציא את שני החבר'ה שישבו משמאלי, טרפו שווארמה בלאפה בפרסומות המקדימות ולאחר מכן נמנמו כל הסרט). גרינגראס משתמש כהרגלו במצלמות כתף רועדות, עריכה מהירה כאש ויוצר חשמל המרתק את הצופים בכל סצנת מרדף או לחימה. לעיתים, קטעי הפעולה טובים ומרגשים אף מכל הסרטים הקודמים, כך למשל כשבורן משתמש בהפגנה פוליטית כאמצעי להתחמקות מרודפיו, או בעצם כפי שעשה גם בסרט "זהות במלכודת". עם זאת, סצנת הפעולה הקצרה שהתרחשה בברלין בסרט הקודם, מועצמת בסרט זה כמה וכמה פעמים, ומהומות האנטי-צנע באתונה מלהיבות ומחזיקות את הצופה על קצה הכיסא.

"ג'ייסון בורן" הוא סרט מעניין, מותח ועומד בפני עצמו. השאלה אם פה מסתיימת הסדרה, או שמא יש כאן סוף פתוח?! לא ברור. בשביל ליצור עוד פרקים, הסדרה תצטרך כמה תפניות עלילתיות טריות ואויבים חדשים. מה שכן בטוח, זה כשהולכים לקולנוע מחפשים אחר בידור אסקפיסטי, וזה עדיף הרבה יותר מלהישאר בבית ולחשוב שממשלתנו, וכל שירות חשאי אחר בעולם, דואג לעקוב אחרינו בכל אמצעי אלקטרוני אפשרי.

ג'ייסון בורן

___
ג'ייסון בורן | Jason Bourne
בימוי: פול גרינגראס
תסריט: פול גרינגראס, 
שחקנים: מאט דיימון, טומי לי ג'ונס, ג'וליה סטיילס
מקור: ארצות הברית
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 28.07.16
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 123 דקות