"קינגסמן: השירות החשאי": ג'יימס בונד לעניים

סרטו של מת'יו ווהן הוא פרודיה על סרטי ריגול וניסיון לאתר את אמצע הדרך בין אוסטין פאוורס לסרטי ג'יימס בונד. אולם למרות רגעים של יצירתיות והשראה, על כל רגע של הנאה יש רגעים של אלימות מאולצת וקללות שנשפכות מכל עבר / שי שגב

סרטו האחרון של מת'יו ווהן, "קינגסמן: השירות החשאי", הוא ניסיון לאתר את אמצע הדרך בין אוסטין פאוורס לסרטי ג'יימס בונד. זהו סרט המיועד לבני 15, אשר בוודאי יתענגו מן האלימות המוגזמת והקללות. אין לי שום דבר נגד צורת בידור זו, אבל בסרט "קינגסמן: השירות החשאי", הקללות נשפכות מכל כיוון, כמו גם האלימות הבלתי נדלית, אשר נראית מאולצת, עד כדי כך שהיא גודשת את הסאה.

"קינגסמן: השירות החשאי" - דיאלוגים צפויים

העלילה עוסקת בקבוצת מרגלים מחתרתית המחפשת למצוא מחליף למרגל שנפל במילוי תפקידו. בראש הפירמידה נמצאים ארתור (מייקל קיין), מרלין (מארק סטרונג), וגלאהד (קולין פירת'), אשר עסוקים בלמצוא מרגל חדש שיצטרף לשורותיהם, ובו בזמן מתמודדים עם ריצ'מונד ולנטיין (סמואל ל. ג'קסון) – מיליארדר שמנסה למכור לאנושות שסוף העולם קרב. אה כן, יש לו עוזרת אישית עם להבים חדים לרגליה (סופיה בוטולה).

מועמד מוביל לתפקיד המרגל החדש הוא אגי, בגילומו של הכוכב העולה, טארון אגרטון. הוא נאלץ לחיות חיים קשים, אך ניתנת לו הזדמנות להפוך את חייו ולנסות להתקבל לארגון. אגרטון נכנס לתפקיד ברמ"ח איבריו, בזמן שחלק גדול מהדמויות סביבו ירודות וישנוניות. קיין, שבדרך כלל אמין בתפקידיו השונים בקולנוע – נכשל באופן מגוחך למדי; מגויסת אחר לצוות קינגסמן, רוקסי (סופי קוקסון) – חסרת כריזמה על המסך; ואילו ג'קסון המגלם את הנבל הניחן במבטא מעצבן, אולי משעשע תחילה, אבל נופל לטריטוריה שכשל בה גם השחקן אל פאצ'ינו: עליו לצרוח במלוא ריאותיו כדי להעביר רגש על המסך.

למרות פגמים אלו, הסרט אינו מקרה אבוד בכל גווניו. ווהן הוכיח את עוזו כבמאי סרטי פעולה, כמו למשל ב"אקס-מן: ההתחלה" או ב"קיק אס". יש לו עין נהדרת לכל הקשור לסצנות קרב ולחימה – אם זה קורה בכנסיה, בפאב או במערה סודית.

מי שעוד ראוי לציון הוא פירת', הלבוש היטב ומנומס לתפארת – והוא גם החלק הטוב ביותר בסרט "קינגסמן: השירות החשאי", בדיוק כמו רוג'ר מור בימיו הטובים. הוא מוסיף 'קלאס' לכל סצנה שבה הוא מופיע, גם כאשר הוא מכה כנופיה של בריונים בפאב. התפקיד הוא שינוי מהותי לתפקידיו האחרונים של השחקן, שהופיע בסרט זוכה האוסקר, "נאום המלך", בתפקיד פורץ הדרך ב-BBC: "גאווה ודעה קדומה", ובקומדיות הרומנטיות של שנים עברו, כמו למשל "יומנה של ברידג'ט ג'ונס". זו הפעם הראשונה שפירת' מגלם תפקיד של אדם הבועט בתחת של כל מי שמעצבן אותו, אם כי בנימוס מדופלם. הוא נאמן לתפקידו לכל אורך הדרך, גם כאשר שאר הסרט מתחיל לסטות מפסי ההיגיון.

בסופו של דבר, ווהן מחזיר קלות ראש לסוגה שדי נעלמה מן הקולנוע בשנים האחרונות: פרודיה על סרטי ריגול. למרבה הצער, למרות רגעים של יצירתיות והשראה, "קינגסמן: השירות החשאי" די מתסכל. על כל רגע שנהנים ממנו, מתגנב רגע שגורם לסלידה. קטעי הפעולה של ווהן הם בהחלט הישג טכני מרשים, אולם חלק מן הסצנות והדיאלוגים צפויים עד כדי אידיוטים. נקווה רק, שבמשימה הבאה של קינגסמן (שבוודאי יהפוך לסדרת סרטים), המרגלים והבמאי יהיו קצת יותר מפוקסים.

קינגסמן: השירות החשאי

___
קינגסמן: השירות החשאי | Kingsman: The Secret Service
בימוי: מת'יו ווהן
תסריט: ג'יין גולדמן, מת'יו ווהן
שחקנים: קולין פירת', טארון אגרטון, סמואל ל. ג'קסון
מקור: ארה"ב, אנגליה
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 12.02.15
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 129 דקות