"סוף שבוע בפריז": להתרגש או להתגרש

רוג'ר מיצ'ל, הבמאי של "נוטינג היל" ו"משנים כיוון", יצר הפעם סרט מלנכולי על בני זוג – ג'ים ברודבנט ולינדזי דאנקן, שבוחנים את חיי הנישואים שלהם בעיר האורות. העלילה איטית, אך הסרט כתוב היטב ובעיקר מרגש. האם העיר הרומנטית בעולם תחזיר את התשוקה לחייהם? / שי שגב

הבמאי רוג'ר מיצ'ל יצר מנעד מגוון ומעניין של סרטים. הצלחתו העולמית היתה בזכות הקומדיה הרומנטית "נוטינג היל" עם ג'וליה רוברטס ויו גרנט, ולאחר מכן שבר קופות עם דרמת המתח "משנים כיוון", בכיכובם של סמואל ל. ג'קסון ובן אפלק. הדרמה "אמא" הציגה את דניאל קרייג בטרם הפך לג'יימס בונד, ומיצ'ל ליהק אותו גם לתפקיד הראשי ב"אין סוף לאהבה". בשנה שעברה יצר את הסרט "הייד פארק על ההדסון" עם ביל מארי, שקצת פחות הצליח בקופות ובעיניי המבקרים.


עם זאת, אף אחד מסרטים אלו אינו ישיר וכן כמו "סוף שבוע בפריז". נראה שבכל יצירותיו הקודמות, קיים איזה טוויסט הנרקם סביב סרט ידידותי, אשר מנווט את הצופים לכיוון של חוסר נוחות ומתח. "סוף שבוע בפריז", שכתב חניף קוריישי ("מכבסה יפהפייה שלי"), נפתח בחוסר נוחות וממשיך כך עד תומו. במילים אחרות, על אף צוות השחקנים המכובד, אל תצפו שהסרט באמת ייקח אתכם לחופשה חלומית בפריז.

העלילה עוסקת במג וניק, שני בריטים בשנות השישים לחייהם, המגיעים לסופשבוע בעיר האורות. ניק (ג'ים ברודבנט, "אשת הברזל") מתכנן לדבר על האריחים שהוא רוצה לשפץ בחדר האמבטיה, ואולי להזכיר על הדרך שהוא פוטר ממקום עבודתו וכי משפחתם על סף קריסה פיננסית. מג (לינדזי דאנקן, "כל הזמן שבעולם") חושבת לספר לו שהיא רוצה להתחיל מחדש ואולי אף לעזוב אותו.

המוזיקה המלווה את הסרט, כפי שכתב אותה ג'רמי סאמס, קובעת את הטון המנוכר המושלם, ומנוגנת על ידי שלישיית ג'אז, שמנעימה את הסרט בגוונים אפלים, כשהצבע המוביל הוא בדידות. הפסקול מזכיר במעט את סרטיו של גודאר, תוך חוש הומור שובב היכן שצריך. לדוגמה, המוזיקה מואצת כשמג מציעה לברוח ממסעדה כשאין הם יכולים לשלם את החשבון.

כיוון שהם מציינים את יום הנישואין שלהם, מג וניק מדברים לא מעט על סקס. ניק מעוניין, אך מג נכבית בכל פעם שהוא נוגע בה. הטיפוס המעודן שברודבנט מגלם מתנהג כאדם שלעולם לא יתייחס בגסות לאשתו. הצופים מקבלים את הרושם שמג מעולם לא הייתה מאושרת, והיא צריכה למצוא סיבות מעשיות להישאר בזוגיות עם בעלה.

במהלך השהות בעיר הרומנטית בעולם, כביכול, הם פוגשים בחבר של ניק מתקופת הלימודים, הסופר האמריקני, מורגן (ג'ף גולדבלום, "פארק היורה"). הוא מזמין אותם לארוחת ערב בביתו – ששם הם מצליחים להביט במראה על העולם שבו הם חיים. העצב המחלחל סביבם מקבל שביב קטן של תקווה בטקס הרמת הכוסית בארוחת הערב החגיגית, שמסתבר כנקודת הקתרזיס (זיכוך) של הסרט.

מי שחובב קומדיות בריטיות קלילות, יכול למצוא כאן רמזים עדינים לכך, אך זה לא העיקר ב"סוף שבוע בפריז". על פי כותרת הסרט ועל פי הליהוק, הצופים מצפים שזה יהיה סרט מענג ומבדח, אולם העלילה הרבה יותר איטית, כהה ומשמעותית. עם זאת, היא כתובה להפליא, מבוצעת היטב ובעיקר מרגשת.

סוף שבוע בפריז

___
סוף שבוע בפריז | Le Week-End
בימוי: רוג'ר מישל
תסריט: חניף קוריישי
שחקנים: ג'ים ברודבנט, לינדזי דאנקן, ג'ף גולדבלום
מקור: אנגליה
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 06.03.14
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 93 דקות