"המייסד": מייקל קיטון ממציא את מק'דונלדס

בסרט "המייסד" מעביר מייקל קיטון שיעור מבריק במינהל עסקים של ענף המזון • הצופים נהנים ממסע היסטורי, ביוגרפי ואף לומדים מדוע לא כדאי לשכוח את המלפפון החמוץ / שי שגב

הביוגרפיה הקולנועית של הבמאי האמריקני, ג'ון לי הנקוק, מצביעה על הקסמותו מנושאים אמריקניים נטו: בייסבול, פוטבול, הקרב על האלאמו ואפילו וולט דיסני (סרטו האחרון היה "להציל את מיסטר בנקס").


"המייסד": מייקל קיטון מחייך לעצמו ודורך על אחרים

ברור מאליו כי בסרטו החדש, "המייסד", הנקוק יתמודד עם סמל אמריקני, והפעם הוא בחר לתאר כיצד הוקמה רשת מק'דונלדס. הסרט הוא ביוגרפיה מעשית המעבירה שיעור במינהל עסקים ומלמדת כיצד המברגוריה בודדת בסן ברננדינו, קליפורניה, התפשטה והפכה לרשת המזון המצליחה בעולם, הפועלת ב-118 מדינות, ומגישה אוכל לכ-68 מיליון לקוחות ביום.

העלילה מתארת את קורותיו של ריי קרוק (מייקל קיטון, "בירדמן"), איש מכירות, אשר למעשה סחב עסק משפחתי מבעליו בפועל, דיק מק'דונלד (ניק אופרמן, "פארגו") ו-מק מק'דונלד (ג'ון קרול לינץ', "גראן טורינו"). בניגוד לסיפור התמים אודות דיסני ומרי פופינס ב-"להציל את מיסטר בנקס", בסרט "המייסד" תמימות היא חסד מיותר, ומה שמקודש הוא עקשנות והתמדה. אפשר למצוא כאן גרסה מעוותת להגשמת החלום האמריקני, כאשר איש עסקים ללא רעיונות משלו, מצליח בכוח העקשנות, גסות ובדריסת רגל, תוך שהוא מביס עד עפר את מי שהיו עמיתיו. בכלי התקשורת מציינים, כי דמותו של קרוק הפוכה לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כיוון שקרוק עשה את הונו תוך מסחר אובססיבי בשמם של אנשים אחרים.

בתחילת הסרט "המייסד", קרוק מוצג כאיש מכירות כושל המנסה לשווק מערבלי מילקשייק. דמותו מצטיירת כאדם שאינו מרוצה מחייו, או מחיי הנישואים שלו לאת'ל (לורה דרן, "אשמת הכוכבים"). אולם ביום שקרוק פוגש את האחים מק'דונלד ומנסה לשכנע אותם למכור זכיונות ממסעדתם, נראה שהסרט נכנס למעין מערבל מילקשייק משלו, תוך שהוא מנסה להסביר כי החיים האמריקניים השלווים של אותה תקופה אינם מספקים.

"המייסד" נכתב על  פי תסריט של העיתונאי לשעבר, רוברט סיגל, אשר אינו מתיימר להיות אובייקטיבי או קר לתיאור ההיסטורי: דמותו של לינץ' מתוארת כאדם ידידותי ומנומס, ואילו של אחיו כפרפצקיוניסט מחמיר ללא מיומנויות חברתיות כלשהן. אבל דמותו של קרוק נותרת במעין עמימות, שכן הסרט מתואר מנקודת המבט שלו, וקשה לחוש שהוא בסופו של דבר מפלצת הבולעת את עסקי החלשים ודורכת על כל מה שמפריע לה בדרך.  קיטון מוצלח ביותר כקרוק ומשתלט בכשרון רב על כל סצינה שבה הוא נמצא. במקביל, הצופים נותרים עם מידע עצום על פרוצדורות עסקיות (אמנם לא הכל מוסבר עד פרטי פרטים), אך בהחלט אפשר ללמוד על חוקי זיכיון, שוויים של הסכמי לחיצת ידיים, משא ומתן חוזי וחשיבותם של שותפים למסע. הסרט מותיר את הצופים עם מקום לתהייה, האם דמותו של קרוק אכן ראויה למקום בהיכל התהילה של היזמים האמריקניים, על כך שעיצבה מחדש את תעשיית המזון המהיר?

כפי שמתברר, הנקוק אינו בכושר מושלם בתמהיל הדרמטי של הסרט המנסה לערבב קסם, אהדה ואי נוחות, כפי שסיגל כתב עבור סרטו המצליח ביותר: "המתאבק". ניתן אף לציין, כי "המייסד" יבש יחסית וחסר חוש הומור, כמו שאינו מממש את הפוטנציאל הרגשי שבסיפור. הבמאי מתאר את הסיפור באופן ישיר, מלוטש וללא תיבול מסקרן, בדיוק כמו המבורגר ברשת המזון המהיר. היסודות הבסיסיים של הסרט מוצקים, המשחק מצוין, הסיפור מתנועע מתחילה ועד סוף, אבל הרכיבים החזותיים לא נרתמים יחד כדי לדחוף את "המייסד" עוד מדרגות מעלה. אמנם יש כמה שימושים מסקרנים בפסקול כדי לשבור את רצף העלילה, או כדי ליצור מעין סאטירה על המצב, אולם בסופו של דבר קשה להתחבר, להתרגש או לאהוב אי אלה מהדמויות בסרט. מה שבטוח, רעבים להמבורגר, לא תצאו מהסרט.

המייסד

___
המייסד | The Founder
בימוי: ג'ון לי הנקוק
תסריט: רוברט סיגל
שחקנים: מייקל קיטון, לורה דרן, ג'ון קרול לינץ'
מקור: ארצות הברית
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 18.01.17
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 115 דקות