"העיר האבודה Z": אינטלקטואליות בלב המאפליה

הסרט "העיר האבודה Z" הוא אפוס היסטורי רחב ויפהפה, אולם הוא יותר משכיל אינטלקטואלית מאשר רגשית / שי שגב

הסרט "העיר האבודה Z", שכתב וביים ג'יימס גריי ("המהגרת", "שתי אהבות"), הוא עיבוד לרב המכר באותו השם של דייויד גראן משנת 2009: מסע קולנועי בסגנון מיושן אל לב הג'ונגל. הסגנון הייחודי של גריי מביא את הצופים אל ראשית המאה ה-20, תוך תיאור סיפורו הביוגרפי של פרסי פוסט, כשחייו נפרשים על המסך באופן מופשט ולעיתים חלומי. לרגע נדמה כי התסריט נמצא איפשהו בין סרט אמנותי לגרסה הרפתקנית עכשווית של "אינדיאנה ג'ונס". יחד עם זאת, "העיר האבודה Z" הוא אפוס היסטורי רחב ויפהפה, אולם הוא יותר מעניין אינטלקטואלית מאשר רגשית.


"העיר אבודה Z": צ'ארלי הנאם באחד מתפקידיו הטובים ביותר

בעוד הסיפור המקורי של גראן מצייר את הגיבור באור מסוים (כפי שמשתמע מהכתוביות בסרט, סיפור של אובססיה קטלנית בלב הג'ונגל), העיבוד של גריי הופך את הסיפור למשל על אמונה, רוחניות וחיפוש אנושי אחר מושא ההתעלות. צ'רלי האנם ("קרימזון פיק", "פסיפיק רים") באחד מהתפקידים החזקים ביותר בקולנוע שלו עד היום, והאופן שהוא מציג את פוסט על המסך משכנע, תוך שהוא מציג את תמורת דמותו מאדם צעיר המונע משאיפות פשוטות לחוקר בינלאומי מנוסה, שהאובססיה שלו למציאת העיר Z הופכת יותר לעניין של אמונה מאשר חיפוש אחר התהילה. חלק גדול מן הסרט בנוי על האבולוציה של הדמות על המסך, ואיכות המשחק מביאה לצופים להבין את מחשבותיו ודעותיו בנושא הילידים, הציוויליזיות של בוליביה, ולא דווקא כיצד גובשו דעותיו בנושא.

"העיר האבודה Z" מצליח להעביר את הסיפור באופן ישיר וחלק, תוך שהוא מכסה מנעד נושאים במהלך 141 דקותיו, קצת יותר מדי לסרט באורך כזה, כך שלפעמים זה גם מעט מעייף. בעוד סרטו של גריי נפתח בהרפתקה פשוטה בג'ונגל כבר במערכה הראשונה, הסרט משתרע על פני שני עשורים שלמים ונוגע בהכל: השמרנות הבריטית, גזענות אירופאית, שוביניזם, מעמדות, גבולות בינלאומיים ואף המניעים לתחילתן של מלחמות העולם. כאמור, הסרט עושה עבודה מוצקה בכללותו, ברם לא יורד לעומק או מפתח עד הסוף רעיונות אחרים. עובדה זו הופכת את "העיר האבודה Z" למעין תרגיל אינטלקטואלי מאשר חוויה קולנועית מרתקת.

עם זאת, תחום אחד שבו "העיר האבודה Z" מצליח מאוד הוא ללא ספק הצד האמנותי, ובמיוחד הצילום של דריוס חונדג'י (שגם הצטוות לגריי בסרט "המהגרת", ולאחרונה גם שותף לסרטיו של וודי אלן). השימוש החכם שבין אור וצל, בשילוב עם קומפוזיציות תפאורה ראוותניות, תוך צילומים מקוריים מצפון אירלנד וקולומביה, הופכים את הסרט למסיבה עוצרת נשימה על מסך הבד. הקצב מושלם מהעריכה החכמה של ג'ון אקסלרד (אשר גם נוהג לשתף פעולה עם גריי), ומאפשר ל"העיר האבודה Z" לעבור באופן חלק מסצינה לסצינה, ולהעצים את תחושת החלומיות.

לצד המסע האישי של פוסט, שמשמש כעמוד השידרה של "העיר האבודה Z", הדמות המפותחת השנייה היא של טום הולנד ("הבלתי אפשרי") כבנו של פרסי, ג'ק. סיינה מילר ("צלף אמריקאי") היא אשתו של פרסי, נינה – שאינה אחידה לאורך הסצינות. עם זאת, הן הולנד והן מילר משמשמים כשחקני רקע חזקים, ודואגים לשים את הזרקור המרכזי על האנם. הסרט מביא למסך גם כמה שחקנים וותיקים (איאן מקדרמיד, אנגוס מק'פיידן ו-פרנקו נרו), אולם שחקן משנה שעושה עבודה מרשימה הוא רוברט פטינסון ("דמדומים") בזקן עבה, כעוזר הנאמן של פרסי, הנרי קוסטין.

אם חיפשתם סרט ג'ונגל הרפתקני, עדיף ללכת ל-"קונג: אי הגולגולת" המציג בימים אלו בקולנוע – ביצוע מודרני שובר קופות לקלאסיקה המוכרת; אולם "העיר העבודה Z" פונה יותר לקהל שאינו מיינסטרים, אלו המחפשים אחר משהו יותר אמנותי. הסרט מעט יותר איטי, אך עבור אלו שמחפשים מסע עם פחות פיצוצים ומכות ויותר חשיבה – "העיר האבודה Z" בהחלט מתגמל.

העיר האבודה Z

___
העיר האבודה Zי | The Lost City of Z
בימוי: ג'יימס גריי
תסריט: ג'יימס גריי
שחקנים: צ'ארלי האנם, טום הולנד, סיינה מילר
מקור: ארצות הברית
שפה: אנגלית, ספרדית
באקרנים בישראל: 20.04.17
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 141 דקות