"חיים כפולים": סודות, שקרים ודרמה נוגעת ללב

סרטו של גיאורג מאס אינו סרט שואה, שיגרום לנו להחסיר שעות שינה. זהו סיפור שבוחש בקדירת הכעס העמוק של התקופה ובאכזריות שנותרה בזיכרון / שי שגב

למרות שחלפו עשרות שנים מתקופת השואה וזוועותיה, אנו עדיין חווים רעידות אדמה משם עד ימים אלו. מחשבה זו, כנראה, חלפה במוחו של הבמאי הגרמני, גיאורג מאס, שקרא את הטקסט של  הסופרת הנלורה היפ – "חיים כפולים". ייתכן שאין דבר כזה 'יותר מדי סיפורי שואה', ולצערנו, לעולם לא נצליח ללמוד את כל העובדות מטרגדיה כלל-עולמית זו, אולם "חיים כפולים" בהחלט מאיר על פרק חשוך מתקופה זו.

"חיים כפולים" - פיתולים והפתעות

בסרט "חיים כפולים", מאס חוזר לסרט הבכורה שלו, "ניו פאונדלנד", משנת 2003: הוא עדיין בוחן את תוצאות קריסת חומת ברלין. הפעם, לעומת זאת, הוא משתמש בחומה כאמצעי לגילוי אמיתות שעדיין מהדהדות אודות משפחה נורבגית המתגוררת בנוחות וברוגע, ולגמרי לא מודעת לסוד הטמון מזה שנים רבות.

בעת נפילת החומה, גיבורת הסרט – קת'רינה אוונסן מירדאל  (יוליאנה קוהלר, "הנפילה"), נכנסת למצב של בקרת נזקים: הסודות הקבורים במזרח גרמניה נחשפים. היא אמנם רוצה להישאר היכן שהיא מתגוררת היום, אבל אז מתחיל המסע המטורף שלה כדי לדכא את האמת.

האמיתות המוזכרות ב"חיים כפולים" מהוות את התעלומה המרכזית בסרט. אנו יודעים שקת'רינה מסתירה משהו מבעלה האוהב, ביארטה (סוון נורדין), מאמה – אסה (ליב אולמן, "פרסונה"), ומבתה – אן (יוליה באך-וויג). הצופים לא יודעים מה או למה. בהמשך מסתבר כי קיימת מעורבות של קצינים נאציים, תוכניות ריבוי ילדים, שטאזי ועוד נושאים כאובים.

יש עוד הרבה מעבר למה שנראה לעין, אם כי כותרת הסרט עושה את כל העבודה השחורה כדי לרמוז על תחבולה והונאה. מבקרים רבים ניסו למצוא קשר בין מאס, לבין כתביו של סופר המתח הנודע, ג'ון לה קארה. זו הבחנה הוגנת, כיוון ש"חיים כפולים" מחזיק במנעד מכובד של פיתולים והפתעות, ונהנה מתחושה של סיפור הנע קדימה בקצב מהיר, לאחר פתיחה מעט ממושכת.

על אף עברה הסודי והמעורער של קת'רינה, הבמאי מטפח חמלה כלפי גיבורת הסרט, כאילו הצופים הם האנשים היחידים שהיא יכולה להישען עליהם. "חיים כפולים" עשוי להתאים לסוגת סרטי המותחן הפוליטי, אבל העניין האמיתי כאן הוא דרמה אנושית, והוא מצטיין בתחושות אלו. זהו אמנם סרט העוסק בהשלכות מלחמת העולם השנייה, אך החלק הארי עוסק בשבירתה של משפחה.

מעבר לחלקלקותו של הסרט, הוא מלווה גם במשחק טוב. מאס משתמש במצלמה ונותן לדמויות להרגיש גדולות. זהו סיפור אינטימי קטן המתחולל בתוך ליבה הרבה יותר גדולה של בעיות. מבין השחקנים הטובים של הסרט (במיוחד אולמן, שמביאה סוג של פגיעות לתפקידה), זוהי קוהלר שמושכת את אור הזרקורים: היא מחדירה בדמותה פאתוס רציני ויוצרת דיוקן של אישה סטואית ושבירה כאחד.

אם הסרט סובל ממשהו, זהו היעדר סיפור הרקע: מאס מלמד שיעור בהיסטוריה למי שלא מכיר את הכיבוש הנאצי בנורבגיה או את יוזמת לבנסבורן, ומוסיף פרטים מעטים רק באמצע הסרט. במילים אחרות, יש צורך בידע בסיסי בהיסטוריה כדי לסחוט הנאה מקסימאלית מ"חיים כפולים", אם כי המשחק הוא כל כך טוב, כך שאופי הדמויות מסייע להבין מספר עובדות נוספות. "חיים כפולים" אינו סרט שואה שיגרום לנו להחסיר שעות שינה. זהו סרט שבוחש בקדירת הכעס העמוק של התקופה ובאכזריות שנותרה בזיכרון.

חיים כפולים


___
חיים כפולים | Two Lives | Zwei Leben
בימוי: גאורג מאס
תסריט: גאורג מאס, ג'ודית' קאופמן
שחקנים: יוליאנה קוהלר, סוון נורדין, ליב אולמן
מקור: גרמניה, נורבגיה
שפה: גרמנית, נורבגית, אנגלית, רוסית
באקרנים בישראל: 25.12.14
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 100 דקות